מטרתו של החוק ליישב סכסוכים משפחתיים, בהסכמה ובדרכי שלום, באמצעות יחידת הסיוע ולצמצם את הצורך בהתדיינות משפטית בערכאות השונות.
דירוג:
היי איריס,
אני רוצה לומר לך תודה ענקית על הדרך ועל התוצאה כשבחרנו בך להיות עורכת דין משפחה והמגשרת להסכם הגירושין. הגעתי אליך מפוחדת ממה שלפניי, עם המלצה חמה של אמא מהגן של הבנות שנעזרה בך בשעתו עם גירושיה. כל פניה אליך נענתה במהירות ובמקצועיות, הודות לך היה לי בטחון בשדה לא מוכר וקר…
היום, לרגל יום השנה לגירושין, יותר מתמיד אין לי מילים להודות על מה שהושג ושהימים שעברו הראו שהשגת התוצאות שטובות לשני הצדדים תרמה לקשר חברי כשרואים לנגד עיננו את טובת ילדינו!
ממליצה בחום על הדרך שלך
מ.א.
בעבר היה נהוג לפתוח את הליכי הגירושין בהגשת תביעות על ידי הצדדים לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה. לעומת זאת כיום טרם הגשת התביעות, חובה, תחילה, להגיש בקשה ליישוב סכסוך, או בשמה האחר תביעה ליישוב סכסוך, ליחידת הסיוע הפועלת לצד הערכאות הנ"ל. כמו כן חובה לפעול בהתאם לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ה-2014, והתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ו-2016.
מטרתו של החוק ליישב סכסוכים משפחתיים, בהסכמה ובדרכי שלום, לחתור למצב של גירושין בשיתוף פעולה באמצעות יחידת הסיוע. כך אנו נוכל להגיע למצב של הליך גירושין בהסכמה, ולצמצם את הצורך בהתדיינות משפטית בערכאות השונות.
הבקשה מוגשת באמצעות טופס בקשה ליישוב סכסוך, ע"י המבקש או עורך דין המייצג אותו, לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני שבתחום שיפוטו מצוי מקום מגוריהם המשותף האחרון.
הבקשה לא תכלול טענות או עובדות בקשר לסכסוך, או בקשר לסמכות השיפוט של הערכאה השיפוטית, משום שהמטרה היא לא להעצים את הסכסוך, אלא לנסות לפתור אותו בדרכי נועם.
לאחר הגשת הבקשה, מוזמנים הצדדים ליחידת הסיוע שנמצאת ליד בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה (בהתאם לערכאה השיפוטית אליה הוגשה הבקשה).
ביחידות הסיוע נמצאים מומחים ועובדים סוציאליים, בעלי הכשרה בטיפול משפחתי וגישור, שינסו להביא את בני הזוג לקבל החלטות משותפות בהסכמה, ולגבש מתווה להגעה להסכם גירושין.
ההליך מכונה פגישות מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום), וכולל לכל היותר ארבעה מפגשים, אולם לעיתים, בהתאם להחלטת יחידת הסיוע, יסתיים ההליך, אף לאחר פגישה אחת בלבד, זאת כשברור ליחידת הסיוע שלא ניתן יהא לסייע לצדדים.
על פי החוק, דינה של הזמנה לפגישת מהו"ת כדין הזמנה לדיון בבית משפט, וקיימת חובה על הצדדים להגיע למפגשי המהו"ת. יחידת הסיוע תדווח לערכאה המשפטית על התייצבות או אי התייצבות של הצדדים למפגשי מהו"ת.
צד שלא התייצב עלול למצוא את עצמו מחויב, בין היתר, בהוצאות, או במחיקת בקשתו, ועוד.
במהלך הפגישות או חלקן, ולפי שיקול דעתה של יחידת הסיוע, ישתתף עו"ד מטעם יחידת הסיוע, שהוא בעל ניסיון של חמש שנים לפחות בתחום דיני המשפחה, ובעל הכשרה וניסיון בתחום יישוב סכסוכים בהסכמה.
לפגישה הראשונה מגיעים הצדדים בלבד, ללא עורכי דין מטעמם.
יחידות הסיוע חייבות לאפשר לצדדים להתייעץ עם עורכי דין מטעמם, לפני שיקבלו על עצמם התחייבות משפטית.
בתום פגישת המהו"ת האחרונה, תמליץ יחידת הסיוע לצדדים, בעניין התאמת הליך יישוב הסכסוך בהסכמה בעניינם.
בתום 5 ימים ממועד פגישת המהו"ת האחרונה, יודיע כל צד ליחידת הסיוע אם הוא מעוניין להמשיך בהליך חלופי ליישוב הסכסוך.
לאחר הגשת הבקשה, הצדדים מנועים מלהגיש תביעות לערכאות המשפטיות (בית משפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני) בתקופה המכונה "תקופת עיכוב הליכים", כמפורט להלן:
מיום הגשת בקשה ליישוב סכסוך, בתקופה של 60 ימים או 75 ימים, אם הוארכה התקופה (אלא אם ערכאה משפטית קיצרה מועד זה או האריכה אותו), ובכל תקופה נוספת לגביה הסכימו הצדדים בכתב.
במידה שהצדדים לא הגיעו להסכם במהלך התקופה, רשאי הצד שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך, להגיש בתוך 15 ימים מתום תקופת עיכוב ההליכים, תובענות מתאימות לערכאה השיפוטית שיבחר, ואשר לה הסמכות לדון בעניין (בית הדין הרבני או בית משפט לענייני משפחה). בתקופה זו הצד השני, אינו יכול להגיש תביעה לכל ערכאה שהיא.
אם הצד שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך, לא הגיש תובענה בתוך 15 הימים, כאמור לעיל, או שהגיש תביעה רק לגבי חלק מהעניינים, רשאי הצד השני להגיש תביעה בעניינים שלא נתבעו, לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני שלו סמכות לדון בעניינים אלו.
יודגש כי בתקופת עיכוב ההליכים, לא ניתן להגיש תביעות לערכאות המשפטיות. יחד עם זאת, ניתן להגיש בקשות לסעד דחוף או זמני, ובמקרה הצורך ובהתקיים נסיבות מסוימות, לקצר את עיכוב ההליכים או להאריכם, הכל בהתאם למפורט בחוק.
במידה שהצדדים הגיעו להסכמה במהלך יישוב הסכסוך, הם רשאים לפנות לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני, על מנת ליתן תוקף של פסק דין להסכמתם.
מומלץ ורצוי להתייעץ עם עורכת דין המתמחה בדיני משפחה, כאשר מקבלים הזמנה לפגישת מהו"ת ביחידת הסיוע.
עורכת דין איריס שוורץ עוסקת מזה שנים רבות בכל סוגיות דיני המשפחה ומתמחה בליווי הליכי גירושין מהשלבים המוקדמים שלהם.
מהי הבקשה, מה קורה בפגישות המהו״ת, אילו מועדים חלים, ומה עושים אם לא מגיעים להסכמות.
עודכן לאחרונה: ספטמבר 2026
לפי החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע״ה-2014, לפני הגשת תביעה בסכסוך משפחתי מגישים תחילה בקשה ליישוב סכסוך. הבקשה מוגשת לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני, והצדדים מוזמנים ליחידת הסיוע שליד הערכאה לפגישות מהו״ת — מידע, היכרות ותיאום.
המטרה: לבחון אם אפשר ליישב את הסכסוך בהסכמה, לפני התדיינות בבית המשפט או בבית הדין.
שקלו לקרוא: גישור בגירושין · הסכם גירושין
הסכמות שהושגו אפשר להביא לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני, כדי לתת להן תוקף של פסק דין.
קראו עוד: הסכם גירושין
הצד שהגיש את הבקשה רשאי להגיש תביעות בתוך 15 ימים מתום תקופת עיכוב ההליכים, לערכאה שבחר ושיש לה סמכות לדון בעניין. בימים אלה הצד השני אינו יכול להגיש תביעה. אם המבקש לא הגיש תביעה בזמן, או תבע רק בחלק מהעניינים, הצד השני רשאי לתבוע בעניינים שלא נתבעו עם סיום המועד שנדרש המבקש להגיש.
בחירת הערכאה משפיעה על ההמשך. קראו עוד: מירוץ הסמכויות · תביעת גירושין
10–15 דק׳ ללא התחייבות: מיפוי הסוגיות וקבלת כיוון.
