בקשה ליישוב סכסוך

בקשה ליישוב סכסוך

בקשה ליישוב סכסוך והשינוי שחל בעקבותיה בניהול הליך גירושין

מטרתו של החוק ליישב סכסוכים משפחתיים, בהסכמה ובדרכי שלום, באמצעות יחידת הסיוע ולצמצם את הצורך בהתדיינות משפטית בערכאות השונות.

עורכת דין משפחה איריס שוורץ - מעל 25 שנים של מקצועיות ומומחיות לשירותך

הלקוחות ממליצים...

הודות לך היה לי בטחון בשדה קר ולא מוכר

דירוג:

עורך דין משפחה

היי איריס,

אני רוצה לומר לך תודה ענקית על הדרך ועל התוצאה כשבחרנו בך להיות עורכת דין משפחה והמגשרת להסכם הגירושין. הגעתי אליך מפוחדת ממה שלפניי, עם המלצה חמה של אמא מהגן של הבנות שנעזרה בך בשעתו עם גירושיה. כל פניה אליך נענתה במהירות ובמקצועיות, הודות לך היה לי בטחון בשדה לא מוכר וקר…

היום, לרגל יום השנה לגירושין, יותר מתמיד אין לי מילים להודות על מה שהושג ושהימים שעברו הראו שהשגת התוצאות שטובות לשני הצדדים תרמה לקשר חברי כשרואים לנגד עיננו את טובת ילדינו!

ממליצה בחום על הדרך שלך

מ.א.

הסכם גירושין

בקשה ליישוב סכסוך בקצרה

  • בניגוד לעבר, כיום, טרם הגשת תביעת גירושין, יש להגיש תחילה בקשה ליישוב סכסוך
  • מטרת המהלך היא ליצור מצב של הליך גירושין בהסכמה
  • בקשה ליישוב סכסוך מוגשת ביחידת הסיוע, ולאחר הגשתה הצדדים מנועים מלהגיש תביעות לערכאות המשפטיות
  • ההליך ביחידת הסיוע נקרא פגישת מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום)
  • במידה שהצדדים לא הגיעו להסכם במהלך תקופת קיום ההליך, ניתן להגיש תובענות לערכאות המשפטיות.

בעבר היה נהוג לפתוח את הליכי הגירושין בהגשת תביעות על ידי הצדדים לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה. לעומת זאת כיום טרם הגשת התביעות, חובה, תחילה, להגיש בקשה ליישוב סכסוך, או בשמה האחר תביעה ליישוב סכסוך, ליחידת הסיוע הפועלת לצד הערכאות הנ"ל. כמו כן חובה לפעול בהתאם לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ה-2014, והתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ו-2016.
מטרתו של החוק ליישב סכסוכים משפחתיים, בהסכמה ובדרכי שלום, לחתור למצב של גירושין בשיתוף פעולה באמצעות יחידת הסיוע. כך אנו נוכל להגיע למצב של הליך גירושין בהסכמה, ולצמצם את הצורך בהתדיינות משפטית בערכאות השונות. 

הבקשה מוגשת באמצעות טופס בקשה ליישוב סכסוך, ע"י המבקש או עורך דין המייצג אותו, לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני שבתחום שיפוטו מצוי מקום מגוריהם המשותף האחרון.
הבקשה לא תכלול טענות או עובדות בקשר לסכסוך, או בקשר לסמכות השיפוט של הערכאה השיפוטית, משום שהמטרה היא לא להעצים את הסכסוך, אלא לנסות לפתור אותו בדרכי נועם.
לאחר הגשת הבקשה, מוזמנים הצדדים ליחידת הסיוע שנמצאת ליד בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה (בהתאם לערכאה השיפוטית אליה הוגשה הבקשה).

ביחידות הסיוע נמצאים מומחים ועובדים סוציאליים, בעלי הכשרה בטיפול משפחתי וגישור, שינסו להביא את בני הזוג לקבל החלטות משותפות בהסכמה, ולגבש מתווה להגעה להסכם גירושין.
ההליך מכונה פגישות מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום), וכולל לכל היותר ארבעה מפגשים, אולם לעיתים, בהתאם להחלטת יחידת הסיוע, יסתיים ההליך, אף לאחר פגישה אחת בלבד, זאת כשברור ליחידת הסיוע שלא ניתן יהא לסייע לצדדים.

בקשה ליישוב סכסוך

פגישת מהות תכלול:

  • מתן מידע על ההליכים המשפטיים ועל ההשלכות של גירושין, ושל כל עניין אחר בסכסוך המשפחתי על הצדדים ועל ילדיהם;
  • מתן מידע על הדרכים שיש בהן כדי לסייע לצדדים ליישב את הסכסוך בהסכמה ובדרכי שלום, ולהתמודד עם השלכותיו, לרבות ייעוץ, גישור, גירושין בשיתוף פעולה, טיפול משפחתי או זוגי, ועל השירותים הניתנים לשם כך ביחידת הסיוע, בקהילה ובמגזר הפרטי;
  • היכרות עם הצדדים כדי להעריך יחד איתם את צורכיהם, רצונותיהם, טובת ילדיהם, רצונותיהם וזכויותיהם;
  • קביעת הסדרים בהסכמה בין הורים, לרבות, בעניין מזונות, החזקת ילדים, זמני שהות בין הורים, או מתן המלצה לצדדים ולגורם שאליו הם יופנו להמשך הליך יישוב הסכסוך.

על פי החוק, דינה של הזמנה לפגישת מהו"ת כדין הזמנה לדיון בבית משפט, וקיימת חובה על הצדדים להגיע למפגשי המהו"ת. יחידת הסיוע תדווח לערכאה המשפטית על התייצבות או אי התייצבות של הצדדים למפגשי מהות.

צד שלא התייצב עלול למצוא את עצמו מחוייב, בין היתר, בהוצאות, או במחיקת בקשתו, ועוד.
במהלך הפגישות או חלקן, ולפי שיקול דעתה של יחידת הסיוע, ישתתף עו"ד מטעם יחידת הסיוע, שהוא בעל ניסיון של חמש שנים לפחות בתחום דיני המשפחה, ובעל הכשרה וניסיון בתחום יישוב סכסוכים בהסכמה.
לפגישה הראשונה מגיעים הצדדים בלבד, ללא עורכי דין מטעמם.

יחידות הסיוע חייבות לאפשר לצדדים להתייעץ עם עורכי דין מטעמם, לפני שיקבלו על עצמם התחייבות משפטית.
בתום פגישת המהו"ת האחרונה, תמליץ יחידת הסיוע לצדדים, בעניין התאמת הליך יישוב הסכסוך בהסכמה בעניינם.
בתום 5 ימים ממועד פגישת המהו"ת האחרונה, יודיע כל צד ליחידת הסיוע אם הוא מעוניין להמשיך בהליך חלופי ליישוב הסכסוך.

ההליך ביחידות הסיוע:

כל הפגישות ביחידת הסיוע יתקיימו בתוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך, אולם ליחידת הסיוע, יש אפשרות להאריך את התקופה פעם אחת, ב-15 ימים בהודעה לערכאה השיפוטית ולצדדים.

לאחר הגשת הבקשה, הצדדים מנועים מלהגיש תביעות לערכאות המשפטיות (בית משפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני) בתקופה המכונה "תקופת עיכוב הליכים", כמפורט להלן :
מיום הגשת בקשה ליישוב סכסוך, בתקופה של 60 ימים או 75 ימים, אם הוארכה התקופה (אלא אם ערכאה משפטית קיצרה מועד זה או האריכה אותו), ובכל תקופה נוספת לגביה הסכימו הצדדים בכתב.

במידה שהצדדים לא הגיעו להסכם במהלך התקופה, רשאי הצד שהגיש את בקשה ליישוב סכסוך, להגיש בתוך 15 ימים מתום תקופת עיכוב ההליכים, תובענות מתאימות לערכאה השיפוטית שיבחר, ואשר לה הסמכות לדון בעניין (בית הדין הרבני או בית משפט לענייני משפחה). בתקופה זו הצד השני, אינו יכול להגיש תביעה לכל ערכאה שהיא.
אם הצד שהגיש את בקשה ליישוב סכסוך, לא הגיש תובענה בתוך 15 הימים, כאמור לעיל, או שהגיש תביעה רק לגבי חלק מהעניינים, רשאי הצד השני להגיש תביעה בעניינים שלא נתבעו, לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני שלו סמכות לדון בעניינים אלו.

יודגש כי בתקופת עיכוב ההליכים, לא ניתן להגיש תביעות לערכאות המשפטיות. יחד עם זאת, ניתן להגיש בקשות לסעד דחוף או זמני, ובמקרה הצורך ובהתקיים נסיבות מסויימות, לקצר את עיכוב ההליכים או להאריכם, הכל בהתאם למפורט בחוק.
במידה שהצדדים הגיעו להסכמה במהלך יישוב הסכסוך, הם רשאים לפנות לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני, על מנת ליתן תוקף של פסק דין להסכמתם.

מומלץ ורצוי להתייעץ עם עורך דין משפחה אשר מומחה לדיני משפחה, כאשר מקבלים הזמנה לפגישת מהו"ת ביחידת הסיוע.

עורכת דין איריס שוורץ עוסקת מזה שנים רבות בכל סוגיות דיני המשפחה ומתמחה בליווי הליכי גירושין מהשלבים המוקדמים שלהם.

לינקים קשורים:

בקשה ליישוב סכסוך

מדריך ברור: מהי הבקשה, מהם השלבים והמועדים, איך מתכוננים, ומה עושים אם אין הסכמות.

עודכן לאחרונה: 6 בנובמבר 2025

מהי בקשה ליישוב סכסוך

זהו הליך פתיחה מקדים בנושאי משפחה שמטרתו לבחון פתרונות מחוץ להתדיינות מלאה, לרבות הפניה להליכי גישור ותיאום פגישות הכוונה. בשלב זה הצדדים בוחנים אפשרויות להסכמות מרצון.

קראו גם: גישור בגירושין · הסכם גירושין

שלבי ההליך וזמני ביניים

  1. פתיחת בקשה: מילוי פרטים בסיסיים והגשתה לגורם המוסמך.
  2. פגישות מידע/הכוונה (“מהו״ת”): סקירת חלופות ליישוב הסכסוך והפניה לגישור לפי צורך.
  3. ניסיון להגיע להסכמות: קביעת מסגרות זמניות והעברת נושאים לגישור ממוקד.
  4. סגירה בהסכמה: ניסוח הסכם והגשתו לאישור ערכאה שיפוטית.
  5. אם אין הסכמות: קבלת אישור/היתר להגשת תביעות בהמשך.

מה להביא לפגישות

  • סיכום הכנסות/הוצאות רלוונטיות, תלושי שכר, דוחות פנסיה/חסכונות.
  • רשימת נכסים/חובות ובעלות (דירות, רכבים, הלוואות).
  • העדפות לגבי ילדים: זמני שהיה, חגים וחופשות.
  • רשימת סוגיות דחופות לשלב הזמני (למשל קביעת מנגנון תקשורת).

הסכמות זמניות והפניה לגישור

בשלב זה ניתן לקבוע מנגנונים זמניים (למשל זמני שהיה, תשלומים מסוימים או שמירת מצב קיים) ולהפנות נושאים לגישור מסודר כדי לקדם פתרון מהיר ומדויק.

קראו עוד: משמורת ילדים · זמני שהיה · מזונות ילדים

מה קורה אם אין הסכמות

ככל שלא מתקבלת הסכמה, ניתן לקבל אישור/היתר להמשך ההליכים ולהגיש תביעות לערכאה המתאימה. בשלב זה מקבלות החלטה סוגיות אסטרטגיות כגון סמכות הערכאה, תביעה כרוכה ומועדי הגשה.

קראו עוד: מירוץ הסמכויות · תביעת גירושין

שיחת היכרות קצרה עם עו״ד איריס שוורץ

10–15 דק׳ ללא התחייבות: מיפוי הסוגיות וקבלת כיוון.

נחזור אליכם בהקדם האפשרי.

שאלות נפוצות על בקשה ליישוב סכסוך

האם חובה לפתוח בקשה ליישוב סכסוך לפני תביעה?
ברוב המקרים כן—ההליך מקדים ומטרתו לבחון חלופות להסכמה לפני פנייה להליך שיפוטי מלא.
כמה זמן נמשך ההליך?
הזמן משתנה לפי נסיבות והיקף הסוגיות. קיימים מועדים מוגדרים לשלבים הראשונים ולזמני תגובה בין הפגישות.
האם חייבים להגיע לגישור?
לא תמיד. המטרה היא לבחון התאמה. לעיתים מספיקות פגישות הכוונה כדי להגיע להסכמות ראשוניות.
מה קורה אם אין הסכמות?
ניתן לבקש אישור/היתר להמשך ההליכים ולהגיש תביעות בערכאה המתאימה, לרבות שאלות סמכות ומועדי הגשה.
כמה זה עולה?
העלות תלויה במספר הפגישות ובהיקף הטיפול. שיחת היכרות קצרה מאפשרת הערכת סדר גודל ושקיפות מלאה.

נושאים קשורים

שיחת היכרות קצרה