מטרתו של החוק ליישב סכסוכים משפחתיים, בהסכמה ובדרכי שלום, באמצעות יחידת הסיוע ולצמצם את הצורך בהתדיינות משפטית בערכאות השונות.
דירוג:
היי איריס,
אני רוצה לומר לך תודה ענקית על הדרך ועל התוצאה כשבחרנו בך להיות עורכת דין משפחה והמגשרת להסכם הגירושין. הגעתי אליך מפוחדת ממה שלפניי, עם המלצה חמה של אמא מהגן של הבנות שנעזרה בך בשעתו עם גירושיה. כל פניה אליך נענתה במהירות ובמקצועיות, הודות לך היה לי בטחון בשדה לא מוכר וקר…
היום, לרגל יום השנה לגירושין, יותר מתמיד אין לי מילים להודות על מה שהושג ושהימים שעברו הראו שהשגת התוצאות שטובות לשני הצדדים תרמה לקשר חברי כשרואים לנגד עיננו את טובת ילדינו!
ממליצה בחום על הדרך שלך
מ.א.
בעבר היה נהוג לפתוח את הליכי הגירושין בהגשת תביעות על ידי הצדדים לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה. לעומת זאת כיום טרם הגשת התביעות, חובה, תחילה, להגיש בקשה ליישוב סכסוך, או בשמה האחר תביעה ליישוב סכסוך, ליחידת הסיוע הפועלת לצד הערכאות הנ"ל. כמו כן חובה לפעול בהתאם לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ה-2014, והתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ו-2016.
מטרתו של החוק ליישב סכסוכים משפחתיים, בהסכמה ובדרכי שלום, לחתור למצב של גירושין בשיתוף פעולה באמצעות יחידת הסיוע. כך אנו נוכל להגיע למצב של הליך גירושין בהסכמה, ולצמצם את הצורך בהתדיינות משפטית בערכאות השונות.
הבקשה מוגשת באמצעות טופס בקשה ליישוב סכסוך, ע"י המבקש או עורך דין המייצג אותו, לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני שבתחום שיפוטו מצוי מקום מגוריהם המשותף האחרון.
הבקשה לא תכלול טענות או עובדות בקשר לסכסוך, או בקשר לסמכות השיפוט של הערכאה השיפוטית, משום שהמטרה היא לא להעצים את הסכסוך, אלא לנסות לפתור אותו בדרכי נועם.
לאחר הגשת הבקשה, מוזמנים הצדדים ליחידת הסיוע שנמצאת ליד בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה (בהתאם לערכאה השיפוטית אליה הוגשה הבקשה).
ביחידות הסיוע נמצאים מומחים ועובדים סוציאליים, בעלי הכשרה בטיפול משפחתי וגישור, שינסו להביא את בני הזוג לקבל החלטות משותפות בהסכמה, ולגבש מתווה להגעה להסכם גירושין.
ההליך מכונה פגישות מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום), וכולל לכל היותר ארבעה מפגשים, אולם לעיתים, בהתאם להחלטת יחידת הסיוע, יסתיים ההליך, אף לאחר פגישה אחת בלבד, זאת כשברור ליחידת הסיוע שלא ניתן יהא לסייע לצדדים.
על פי החוק, דינה של הזמנה לפגישת מהו"ת כדין הזמנה לדיון בבית משפט, וקיימת חובה על הצדדים להגיע למפגשי המהו"ת. יחידת הסיוע תדווח לערכאה המשפטית על התייצבות או אי התייצבות של הצדדים למפגשי מהות.
צד שלא התייצב עלול למצוא את עצמו מחוייב, בין היתר, בהוצאות, או במחיקת בקשתו, ועוד.
במהלך הפגישות או חלקן, ולפי שיקול דעתה של יחידת הסיוע, ישתתף עו"ד מטעם יחידת הסיוע, שהוא בעל ניסיון של חמש שנים לפחות בתחום דיני המשפחה, ובעל הכשרה וניסיון בתחום יישוב סכסוכים בהסכמה.
לפגישה הראשונה מגיעים הצדדים בלבד, ללא עורכי דין מטעמם.
יחידות הסיוע חייבות לאפשר לצדדים להתייעץ עם עורכי דין מטעמם, לפני שיקבלו על עצמם התחייבות משפטית.
בתום פגישת המהו"ת האחרונה, תמליץ יחידת הסיוע לצדדים, בעניין התאמת הליך יישוב הסכסוך בהסכמה בעניינם.
בתום 5 ימים ממועד פגישת המהו"ת האחרונה, יודיע כל צד ליחידת הסיוע אם הוא מעוניין להמשיך בהליך חלופי ליישוב הסכסוך.
לאחר הגשת הבקשה, הצדדים מנועים מלהגיש תביעות לערכאות המשפטיות (בית משפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני) בתקופה המכונה "תקופת עיכוב הליכים", כמפורט להלן :
מיום הגשת בקשה ליישוב סכסוך, בתקופה של 60 ימים או 75 ימים, אם הוארכה התקופה (אלא אם ערכאה משפטית קיצרה מועד זה או האריכה אותו), ובכל תקופה נוספת לגביה הסכימו הצדדים בכתב.
במידה שהצדדים לא הגיעו להסכם במהלך התקופה, רשאי הצד שהגיש את בקשה ליישוב סכסוך, להגיש בתוך 15 ימים מתום תקופת עיכוב ההליכים, תובענות מתאימות לערכאה השיפוטית שיבחר, ואשר לה הסמכות לדון בעניין (בית הדין הרבני או בית משפט לענייני משפחה). בתקופה זו הצד השני, אינו יכול להגיש תביעה לכל ערכאה שהיא.
אם הצד שהגיש את בקשה ליישוב סכסוך, לא הגיש תובענה בתוך 15 הימים, כאמור לעיל, או שהגיש תביעה רק לגבי חלק מהעניינים, רשאי הצד השני להגיש תביעה בעניינים שלא נתבעו, לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני שלו סמכות לדון בעניינים אלו.
יודגש כי בתקופת עיכוב ההליכים, לא ניתן להגיש תביעות לערכאות המשפטיות. יחד עם זאת, ניתן להגיש בקשות לסעד דחוף או זמני, ובמקרה הצורך ובהתקיים נסיבות מסויימות, לקצר את עיכוב ההליכים או להאריכם, הכל בהתאם למפורט בחוק.
במידה שהצדדים הגיעו להסכמה במהלך יישוב הסכסוך, הם רשאים לפנות לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני, על מנת ליתן תוקף של פסק דין להסכמתם.
מומלץ ורצוי להתייעץ עם עורך דין משפחה אשר מומחה לדיני משפחה, כאשר מקבלים הזמנה לפגישת מהו"ת ביחידת הסיוע.
עורכת דין איריס שוורץ עוסקת מזה שנים רבות בכל סוגיות דיני המשפחה ומתמחה בליווי הליכי גירושין מהשלבים המוקדמים שלהם.
איריס שוורץ עורכת דין משפחה ומגשרת
מגדלי התאומים 1, קומה 12
ז'בוטינסקי 33, רמת גן
משרד: 03-6122012
נייד: 054-4595020
מייל: iris@schwartzlaw.co.il
