האם ידעתם שלא כל בני זוג ידועים בציבור מקבלים באופן אוטומטי מחצית מהרכוש שנצבר להם יחד במהלך חייהם המשותפים?
דירוג:
איריס היא מדהימה וסופר מקצוענית. יש לה חשיבה מהירה, זיכרון מעולה והיא מאוד אנושית וסימפטית. יש לה לב ענק, אם אני צריכה משהו היא מיד חוזרת אליי ובכל שעה, היא אישה מדהימה! ממליצה לכל אחד שצריך עו"ד בתחומים אלו לקחת אותה.
בנוסף היא הצליחה להשיג לי את מה שרציתי בענייני הגירושין, אישה ישרה מאוד ולא עובדת על שקרים אלא רק על נתונים אמיתיים. היא מתמחה בהמון תחומים.
א.א.
כאשר בני זוג רוצים לקבל הכרה בתור ידועים בציבור, הם צריכים להוכיח את הסטטוס הזוגי שלהם (בשונה מזוגות נשואים).
בפסיקה הוגדרו מספר קריטריונים, אשר בהתקיימם בני הזוג נחשבים כידועים בציבור. עיקרם הוא: ניהול חיי זוגיות וניהול משק בית משותף.
ההכרה הזו חשובה, שכן ידועים בציבור יכולים לקבל זכויות סוציאליות והטבות אחרות (כגון: קצבת שארים, תוספת לקצבת זקנה ועוד) בדומה לבני זוג נשואים.
חשוב לציין כי לא כל ידועה בציבור זכאית למחצית הרכוש שצבר בן זוגו ועליה להוכיח כוונת שיתוף ספציפית, בניגוד לזוג נשוי עליו חל חוק יחסי ממון בין בני זוג.
למעשה, בניגוד למקרים של בני זוג נשואים הרי שבמקרה של ידועים בציבור יש צורך להוכיח כי הייתה כוונת שיתוף.
והנה מקרה שהיה:
לפני שנים אחדות הגיע אלי אדם כבן 70 וסיפר שבת זוגו הגישה תביעה למזונות כידועה בציבור שלו ואף תבעה מחצית מהזכויות בדירת המגורים שנרכשה על ידו.
כבר בפגישה הראשונה הוא ציין שמבחינתו בת זוגו כלל לא הייתה הידועה בציבור שלו ושהוא אף דאג להחתים אותה על הסכם שכירות בטרם עברה לגור עימו.
בפועל, התברר כי אותה אישה הייתה בת זוגו כששניהם היו בני 17 ואף נכנסה ממנו בשעתו להריון. הקשר בין השניים חודש לאחר גירושי שניהם, והאישה עברה להתגורר בדירה שלו. הם ניהלו משק בית משותף והם נחשבו לבני זוג ידועים בציבור לכל דבר ועניין.
מכיוון שלא ניתן היה להכחיש את היותם ידועים בציבור, בחרתי להתנגד לדרישתה למזונות ולקבלת מחצית מרכושו.
בית המשפט החליט כי אין לחייב את הגבר בתשלום מזונות, אך החליט להכיר בזכותה על מחצית מדירתו וזאת למרות שהראיות שהוצגו בפניו הוכיחו אחרת והאישה לא הצליחה להוכיח את אשר נדרש על פי הפסיקה – כוונת שיתוף ספציפית.
החלטתי לערער על פסק הדין שניתן כנגדו ולזכותה של האישה, ומשהבינה האישה במסגרת הדיון שהתקיים בערעור בבית המשפט המחוזי שהיא עלולה להפסיד, היא הסכימה להתפשר. גם מרשי הסכים להעביר לה סכום של כ-90,000 ₪ שכן גם הוא רצה שהערעור יהיה מאחוריו.
בפועל הדירה נשארה בבעלותו המלאה.
הסיפור הזה רק מדגיש עד כמה מומלץ לקבל ייעוץ משפטי בכל הנוגע למעמד הידועים בציבור מעורכת דין כמוני המתמחה בדיני משפחה. כך למשל אמליץ לכל לקוחותיי לערוך הסכם לחיים משותפים על מנת לעגן זכויות וחובות וליצור הפרדה רכושית, ככל שזה רצון הצדדים.
זוגות רבים מעדיפים כיום לחיות יחד, תחת קורת גג אחת מבלי להתחתן וחלקם אף יולדים ילדים משותפים. אל ציבור זה מצטרפים גם כל אותם זוגות מנועי חיתון.
שני סוגים אלה של זוגות נחשבים לידועים בציבור אם בחרו, על אף שלא נישאו, להחיל על מערכת היחסים שלהם את כל זכויותיהם וחובותיהם של זוגות נשואים, כדוגמת כוונת השיתוף – ניהול בית משותף וקיום חיי משפחה.
זוגות שכאלה יכולים לרשת האחד את השני, ליהנות מזכויות מהמוסד לביטוח לאומי, מזכויות ירושה, לקבל קצבאות שארים ובמקרים מסוימים גם לזכות במזונות אזרחיים או שיקומיים.
לעומת זאת, אם נוצרת פרידה הרי שקיים נטל הוכחה שונה עבורם בכל הנוגע לכוונת השיתוף, וזאת בהשוואה לזוגות נשואים כדין. במקרה של פרידת ידועים בציבור נטל ההוכחה כבד יותר ועל הצד התובע להוכיח כוונת שיתוף לגבי כל נכס שלא נקנה ביחד ולא שימש אותו ואת בן/בת הזוג בחיי היומיום שלהם.
חשוב לזכור שהסטטוס של ידועים בציבור טעון הוכחה, שכן לא קיימת חקיקה מסודרת בנושא, ולכן ההחלטה מי הם ידועים בציבור נתונה לשיקול הדעת של בית המשפט.
עצם היותם של בני זוג ידועים בציבור אינה מקנה להם זכויות אוטומטיות בנכסים שלא הייתה כלפיהם כוונת שיתוף כקניין משותף. בכל הנוגע לרכוש ונכסים שנרכשו רק על ידי אחד מבני הזוג יש להוכיח את כוונת השיתוף כלפיהם.
לידועים בציבור אין זכות כזו ואולם, הפסיקה קובעת כי הם יהיו זכאים למזונות אזרחיים בנסיבות מסוימות כגון: הסכם מפורש בין הצדדים. מטרת מזונות אלו היא להבטיח המשך קיומה של 'רמת החיים' של בת או בן הזוג ה'חלש' ואף לאפשר את שיקומם לאחר הפרידה.
הסכם חתום שכזה מגדיר את בני הזוג כידועים בציבור. ההסכם מגדיר את תאריך תחילת החיים המשותפים, את הכללים לגבי שיתוף הרכוש ואת אופן הפרידה והיה ותקרה. הוא אינו כולל ענייני צוואה והורשה.
על מנת להגן על הזכויות שלכם כמו גם על רכושכם מומלץ בחום לערוך הסכם חיים משותפים בו תעגנו את אופי מערכת היחסים הזוגית שלכם – את מידת השיתוף הכלכלי/רכושי ואת כל הזכויות שלכם כידועים בציבור.
את ההסכם מומלץ לעשות בעזרת עורכת דין לענייני משפחה וזאת מכיוון שאין מקרה אחד של ידועים בציבור דומה לשני. לכל זוג יש את הנושאים המיוחדים והחשובים לו אותם יש להכניס להסכם החיים המשותפים שלו.
עורכת הדין והמגשרת איריס שוורץ מתמחה בדיני משפחה ובעלת ניסיון רב בעריכת הסכמי חיים משותפים ובייצוג של ידועים בציבור בתהליכי פרידה.
היא תוכל לסייע לכם להגיע להסכם שיספק לכם ודאות לגבי עתידכם, ושיכיל פתרונות מעשיים לכל נקודות המחלוקת שעלולות להתעורר ביניכם, ולייצגכם במידה והיחסים יעלו על שרטון ויגיעו לכדי פרידה.
שאלה: מדוע מומלץ לזוגות ידועים בציבור לערוך הסכם חיים משותפים?
תשובה: בעידן המודרני, זוגות רבים חיים יחד ומנהלים משק בית משותף מבלי להתחתן. למרות שהם נהנים ממערכת יחסים זוגית, מעמדם המשפטי שונה מזה של זוגות נשואים. מכיוון שאין חקיקה מסודרת בנושא, נוצרת אי-בהירות משפטית העלולה לגרום לסכסוכים במקרה של פרידה או מוות. עריכת הסכם חיים משותפים (הסכם ידועים בציבור) היא הפתרון המומלץ למניעת מחלוקות אלו ולהבטחת שקט נפשי.
שאלה: מהי ההגדרה המשפטית של "ידועים בציבור"?
תשובה: ההגדרה של "ידועים בציבור" אינה קבועה בחוק אלא מתבססת על פסיקות של בתי המשפט. כדי שזוג יוכר ככזה, עליו לעמוד בשני תנאים עיקריים: ניהול חיי זוגיות וניהול משק בית משותף. בניגוד לזוגות נשואים, המוכיחים את מעמדם באמצעות תעודת נישואין, על ידועים בציבור מוטל הנטל להוכיח את קיום הקשר הזוגי ביניהם.
שאלה: מה ההבדל בחלוקת הרכוש בין זוגות נשואים לידועים בציבור במקרה של פרידה?
תשובה: המצב המשפטי הנוגע לחלוקת הרכוש במקרה של פרידה הוא מורכב יותר עבור ידועים בציבור. על זוגות נשואים חל "חוק יחסי ממון", שקובע חלוקה שווה של הרכוש שנצבר במהלך הנישואין.
לעומת זאת, על ידועים בציבור חלה "הלכת השיתוף". לפי הלכה זו, בן הזוג שטוען לשותפות בנכסים נושא בנטל הוכחה כבד יותר, ועליו להוכיח כוונת שיתוף ספציפית לגבי כל נכס בנפרד.
כתוצאה מכך, לא כל ידוע בציבור זכאי אוטומטית למחצית מהרכוש שנצבר, מצב שעלול להוביל לחוסר צדק ומחלוקות.
שאלה: מהי מטרתו של הסכם חיים משותפים?
תשובה: הסכם חיים משותפים הוא כלי משפטי המאפשר לבני הזוג להסדיר את היבטי הרכוש והכלכלה ביניהם, גם במהלך חייהם המשותפים וגם למקרה של פרידה. ההסכם מאפשר לבני הזוג לקבוע מראש כיצד יחולק הרכוש שנצבר, ובכך למנוע סכסוכים משפטיים יקרים וארוכים בעתיד.
שאלה: האם חובה לאשר הסכם ידועים בציבור בבית המשפט?
תשובה: לא קיימת חובה משפטית לאשר את ההסכם בבית המשפט, אך הדבר רצוי. אישור כזה על ידי בית המשפט ימנע טענות עתידיות כנגד תוקפו של ההסכם מצד אחד הצדדים, במיוחד במקרה של פרידה שאינה נעימה.
שאלה: אילו נושאים ניתן לכלול בהסכם חיים משותפים?
תשובה: הסכם חיים משותפים יכול לכלול מגוון רחב של נושאים בהתאם לרצון בני הזוג. בין היתר, ההסכם יכול להסדיר את הנושאים הבאים:
• הגדרת הרכוש המשותף: מה ייחשב רכוש משותף ומה יישאר בבעלות בלעדית של כל צד.
• חלוקת רכוש בפרידה: קביעת מנגנון לחלוקת הרכוש המשותף למניעת מחלוקות.
• נושאים כלכליים: ניהול חשבון בנק משותף וחלוקת הוצאות שוטפות.
• מזונות: קביעת זכאות למזונות לאחר פרידה, נושא שאינו מוסדר בחוק עבור ידועים בציבור.
• מוניטין אישי.
• פער ביכולת ההשתכרות.
שאלה: מהי התועלת המרכזית בחתימה על הסכם כזה?
תשובה: הסכם חיים משותפים הוא כלי חיוני לזוגות ידועים בציבור המעוניינים להבטיח את עתידם הכלכלי ולהימנע מסכסוכים במקרה של פרידה. עריכת הסכם מקיף ומקצועי בליווי עורכת דין מנוסה בתחום, מעניקה שקט נפשי ומאפשרת לבנות חיים משותפים על בסיס של ודאות משפטית וביטחון כלכלי.
מתי כדאי לחתום, מה נכנס להסכם, מה ההבדל מהסכם ממון, ומה ההסכם אינו מסדיר.
אין מועד אחד נכון, אבל יש רגעים שבהם להסכם יש משמעות מיוחדת:
הסכם אפשר לערוך גם אחרי שנים של חיים משותפים, ואפשר לעדכן אותו כשהנסיבות משתנות.
| נושא | מה מסדירים | דגשים |
|---|---|---|
| רכוש שכל צד מביא | רשימת הנכסים, החסכונות והחובות של כל אחד מבני הזוג ביום תחילת החיים המשותפים. | רשימה מפורטת מונעת ויכוח מאוחר על מה היה של מי. |
| רכוש שיצטבר | האם הכנסות, חסכונות, פנסיה ונכסים שיירכשו בתקופת הקשר יהיו משותפים, נפרדים או בחלוקה אחרת. | אפשר לקבוע הסדר שונה לכל סוג נכס. |
| ניהול כלכלי שוטף | חשבון משותף או נפרד, השתתפות בהוצאות הבית ובתשלומי שכירות או משכנתה. | גם תשלום חודשי קבוע עשוי לשמש בהמשך ראיה לשיתוף. |
| פרידה | חלוקת הרכוש, מי נשאר בדירה ולכמה זמן, מנגנון קנייה של חלק הצד השני. | אפשר לקבוע מראש פנייה לגישור לפני הליך משפטי. |
| פערי הכנסה | הסדר לבן הזוג שמצמצם את עבודתו לטובת הבית או הילדים. | נבחן בהתאם לנסיבות כל זוג. |
*האמור לעיל כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי; תוכן ההסכם נקבע לפי נסיבותיו של כל זוג.
זה אחד המקורות הנפוצים למחלוקת בפרידה: הדירה רשומה על שם אחד מבני הזוג, והשני השתתף לאורך השנים בתשלומי המשכנתה, בשיפוץ או בהוצאות הבית. בלי הסכם, השאלה אם נוצרה לו זכות בדירה תוכרע לפי הראיות והנסיבות.
בהסכם אפשר לקבוע מראש אם ההשתתפות בתשלומים יוצרת זכות בדירה, באיזה היקף, ואם לא – כיצד יוחזרו הסכומים במקרה של פרידה.
| היבט | הסכם חיים משותפים | הסכם ממון |
|---|---|---|
| למי מיועד | בני זוג שחיים יחד בלי להינשא | בני זוג נשואים, או כאלה שעומדים להינשא |
| הדין שחל בהיעדר הסכם | הלכת השיתוף שבפסיקה – נטל ההוכחה על מי שטוען לשיתוף | חוק יחסי ממון בין בני זוג – איזון משאבים |
| אישור | אין חובה בחוק, אך רצוי | חובה לפי החוק – בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני, ולפני הנישואין גם אצל נוטריון |
קראו עוד: הסכם ממון · ידועים בציבור
הסכם חיים משותפים הוא חוזה בין בני הזוג, והוא מחייב גם בלי אישור. עם זאת, מומלץ לאשר אותו בבית המשפט לענייני משפחה: האישור נותן להסכם תוקף של פסק דין ומקשה לטעון בהמשך שנחתם בלחץ או בלי הבנה.
קראו עוד: צוואה הדדית · צוואה וירושה · ייפוי כוח מתמשך · מזונות ילדים
עו״ד איריס שוורץ, עורכת דין משפחה ומגשרת, מלווה זוגות בעריכת הסכמי חיים משותפים ובפרידה.
