משמעותה של תופעה זו של מרוץ הסמכויות, כי הדיון יתנהל בערכאה הראשונה אליה הוגשה התביעה בעניינים אלו, והיא תהיה בעלת הסמכות לדון בעניינים אלו.
מטרתו של החוק ליישב סכסוכים משפחתיים, בהסכמה ובדרכי שלום, באמצעות יחידת הסיוע ולצמצם את הצורך בהתדיינות משפטית בערכאות השונות.
דירוג:
איריס היא מדהימה וסופר מקצוענית. יש לה חשיבה מהירה, זיכרון מעולה והיא מאוד אנושית וסימפטית. יש לה לב ענק, אם אני צריכה משהו היא מיד חוזרת אליי ובכל שעה, היא אישה מדהימה! ממליצה לכל אחד שצריך עו"ד בתחומים אלו לקחת אותה.
בנוסף היא הצליחה להשיג לי את מה שרציתי בענייני הגירושין, אישה ישרה מאוד ולא עובדת על שקרים אלא רק על נתונים אמיתיים. היא מתמחה בהמון תחומים.
א.א.
הסמכות לדון בתביעת הגירושין עצמה, במקרה של בני זוג יהודים, נתונה לבית הדין הרבני באופן בלעדי.
יחד עם זאת, במדינת ישראל קיימות שתי מערכות מקבילות של בתי משפט – בית משפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני, שלהן הסמכות לדון בעניינים הקשורים לתביעת גירושין, בין בני זוג יהודים. (כמו: ענייני רכוש, מזונות אישה, משמורת וזמני שהייה, וכו').
לבית הדין הרבני סמכות לדון בעניינים אלו, אם אחד מבני הזוג הקדים והגיש ראשון לבית הדין תביעת גירושין, אליה נכרכו עניינים אלו. מנגד, אם אחד מבני הזוג הקדים והגיש ראשון תובענות בעניינים אלו לבית המשפט לענייני משפחה, הסמכות הבלעדית לדון בהם תהא של בית המשפט לענייני משפחה.
כאשר מי מבני הזוג מעדיף שערכאה מסויימת תדון בעניינים אלו, כי היא תעניק לו, לדעתו, יתרון משפטי, הוא ינסה להקדים את בן הזוג השני, ולהגיש לפניו תביעה לערכאה הרצויה עבורו. כך נוצרה התופעה של מירוץ סמכויות.
באופן כללי, ניתן לומר כי משמעותה של תופעה זו, היא כי הדיון יתנהל בערכאה הראשונה אליה הוגשה התביעה בעניינים אלו, והיא תהיה בעלת הסמכות לדון בעניינים אלו.
למרות האמור לעיל, לא בכל מקרה שבו מי מבני הזוג הקדים והגיש תביעת גירושין, אליה כרך את העניינים הקשורים לגירושין, תחסום פנייה של בן הזוג השני לבית המשפט לענייני משפחה, משום שעל מגיש תביעה הגירושין לבית הדין הרבני, לעמוד בשלושה תנאים מצטברים: תביעת גירושין כנה, כריכה כדין וכנות הכריכה.
במידה ומגיש התביעה לא הוכיח את שלושת התנאים הנ"ל, תדחה תביעתו, והדיון בתיק יעבור לבית המשפט לענייני משפחה
יצויין כי במקרה בו הוגשו במקביל תביעות באותם עניינים, גם לבית המשפט לענייני משפחה, וגם לבית דין הרבני, בדרך כלל, הערכאה שתדון בעניין הסמכות ראשונה, היא זו שתחליט בשאלת הסמכות, ועל הערכאה השנייה יהא לכבד החלטה זו, בשל עקרון הכיבוד הדדי בין הערכאות.
רק בהתקיים תנאים חריגים ("טעמים מיוחדים"), תחליט הערכאה השניה בשאלת סמכותה לדון בעניינים שנתבעו בפניה, למרות שהערכאה הראשונה כבר הכריעה כי בסמכותה לדון בעניינים אלו.
ראוי לציין, כי בעבר ההנחה הרווחת הייתה, כי לבעל כדאי להגיש את תביעותיו הקשורות לגירושין, לבית הדין הרבני, ואילו לאישה כדאי להגיש את תביעותיה לבית המשפט לענייני משפחה. לטעמי הנחה זו היתה שגוייה, ולא תמיד תאמה את המציאות. דוגמאות:
לעיתים, עדיף לבעל לדון בחלוקת הרכוש, דווקא בבית המשפט לענייני משפחה, כי אם חלק מהרכוש רשום ע"ש האישה, ככלל, בית המשפט יחלק את הרכוש באופן שווה, בהתאם לחוק יחסי ממון או הלכת השיתוף, ואילו בית הדין הרבני, יחלק את הרכוש על פי הרישום הפורמלי.
אישה יכולה להגיש לבית הדין הרבני, תביעת מזונות אישה, ובמסגרתה עשוי בית הדין לפסוק לה צו למדור ספציפי שהוא סעד הניתן לאישה כחלק מזכותה למזונות, אשר ימנע את פירוק השיתוף בבית מגורי הצדדים, כל עוד הצו עומד בעינו.
כיום, וביתר שאת, התפיסה שלאישה עדיף להגיש תביעת מזונות קטינים, לבית המשפט לענייני משפחה, עלולה להיות מוטעית, ובלא מעט מקרים, עדיף לאישה להגיש את תביעתה לבית הדין הרבני.
זאת לנוכח "המהפכה" שהתרחשה בפסיקת המזונות, אשר מחלחלת בבתי המשפט לענייני משפחה; כפי העולה מההלכה של בית המשפט העליון מ-2017, לפיה אין לחייב אבות, באופן גורף, לשלם מזונות לילדיהם הקטינים, בגילאי 6-18, ויש להתחשב בזמני השהות של הקטינים אצל הוריהם, וביחס ההכנסות ביניהם.
על פי ההלכה הנ"ל, כשהמשמורת משותפת וההכנסות זהות או דומות, ביהמ"ש לא יחייב את האב בתשלום מזונות הקטינים.
הואיל ובית הדין הרבני, במקרים מסוימים, מתעלם לחלוטין מהלכות אלו, המבוססות בעיקרן על עקרונות המשפט האזרחי, הרי שיש מקרים, בהם לאישה לא יהיה כדאי לפנות לבית המשפט לענייני משפחה, אלא לבית הדין הרבני, ששם הסיכויים שלה לקבל מזונות גבוהים יותר.
לפיכך, אין המלצה גורפת לאישה או לבעל, באשר לערכאה המתאימה להגשת תביעות על ידם, וזו תלויה בנסיבות הספציפיות של כל זוג, כאשר מומלץ לקבל ייעוץ משפטי בנושא זה מעורך דין מומחה לענייני משפחה.
לא זו גם זו. אם בעבר הצדדים ייחסו חשיבות לתופעת מרוץ סמכויות, כיום החובה שקיימת על הצדדים להגיש בקשה ליישוב סכסוך, בטרם הגשת התביעות על ידם, במסגרת החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה תשע"ה-2014, העצימה ביתר שאת, את התופעה הזו, שכן הצד שמגיש את הבקשה ליישוב סכסוך ראשון, זכאי לבחור את הערכאה בה יוגשו תובענותיו, במידה ולא יגיעו הצדדים להסכם, במהלך תקופת עיכוב ההליכים, הקבועה בחוק.
כלומר מי שמגיש ראשון את הבקשה ליישוב סכסוך, קובע למעשה, את הערכאה שתדון בענייני הצדדים, לאחר תום תקופת עיכוב ההליכים, במידה והצדדים לא הגיעו להסכם, כך שמרוץ סמכויות לא התבטל אלא רק נדחה.
כמו כן, לא רק שהחוק להסדר התדיינויות, לא פתר את תופעת מרוץ סמכויות, אלא הוא אף הנגיש את התופעה הנ"ל, שכן, למעשה קל יותר לצדדים לפתוח בהליכים, ע"י הגשת הבקשה ליישוב סכסוך, משום שהבקשה מוגשת באמצעות טופס פשוט, ואיננה כוללת טענות או עובדות בקשר לסכסוך, או ביחס לסמכות השיפוט של הערכאה המשפטית, ולעיתים הבקשה מוגשת אך ורק מטעמים טקטיים, כדי "לתפוס סמכות", לאחר שמסתיימת תקופת עיכוב ההליכים הקבועה בחוק.
למידע נוסף אודות בקשה ליישוב סכסוך >>
על מנת לעשות את התהליך נכון, ביעילות וברגישות מומלץ מאד להיעזר בעורכת דין המתמחה בנושא גירושין ודיני משפחה.
עורכת דין משפחה איריס שוורץ מתמחה בניהול הליך הגירושין. ניסיונה רב השנים והרגישות המאפיינים אותה יגרמו לכך שההליך ייעשה בצורה יעילה ולטובת כל הצדדים.
איריס שוורץ עורכת דין משפחה ומגשרת
מגדלי התאומים 1, קומה 12
ז'בוטינסקי 33, רמת גן
משרד: 03-6122012
נייד: 054-4595020
מייל: iris@schwartzlaw.co.il