משמעותה של תופעה זו של מרוץ הסמכויות, כי הדיון יתנהל בערכאה הראשונה אליה הוגשה התביעה בעניינים אלו, והיא תהיה בעלת הסמכות לדון בעניינים אלו.
דירוג:
איריס היא מדהימה וסופר מקצוענית. יש לה חשיבה מהירה, זיכרון מעולה והיא מאוד אנושית וסימפטית. יש לה לב ענק, אם אני צריכה משהו היא מיד חוזרת אליי ובכל שעה, היא אישה מדהימה! ממליצה לכל אחד שצריך עו"ד בתחומים אלו לקחת אותה.
בנוסף היא הצליחה להשיג לי את מה שרציתי בענייני הגירושין, אישה ישרה מאוד ולא עובדת על שקרים אלא רק על נתונים אמיתיים. היא מתמחה בהמון תחומים.
א.א.
הסמכות לדון בתביעת הגירושין עצמה, במקרה של בני זוג יהודים, נתונה לבית הדין הרבני באופן בלעדי.
יחד עם זאת, במדינת ישראל קיימות שתי מערכות מקבילות של בתי משפט – בית משפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני, שלהן הסמכות לדון בעניינים הקשורים לתביעת גירושין, בין בני זוג יהודים. (כמו: ענייני רכוש, מזונות אישה, משמורת וזמני שהייה, וכו').
לבית הדין הרבני סמכות לדון בעניינים אלו, אם אחד מבני הזוג הקדים והגיש ראשון לבית הדין תביעת גירושין, אליה נכרכו עניינים אלו. מנגד, אם אחד מבני הזוג הקדים והגיש ראשון תובענות בעניינים אלו לבית המשפט לענייני משפחה, הסמכות הבלעדית לדון בהם תהא של בית המשפט לענייני משפחה.
כאשר מי מבני הזוג מעדיף שערכאה מסוימת תדון בעניינים אלו, כי היא תעניק לו, לדעתו, יתרון משפטי, הוא ינסה להקדים את בן הזוג השני, ולהגיש לפניו תביעה לערכאה הרצויה עבורו. כך נוצרה התופעה של מירוץ סמכויות.
באופן כללי, ניתן לומר כי משמעותה של תופעה זו, היא כי הדיון יתנהל בערכאה הראשונה אליה הוגשה התביעה בעניינים אלו, והיא תהיה בעלת הסמכות לדון בעניינים אלו.
למרות האמור לעיל, לא בכל מקרה שבו מי מבני הזוג הקדים והגיש תביעת גירושין, אליה כרך את העניינים הקשורים לגירושין, תחסום פנייה של בן הזוג השני לבית המשפט לענייני משפחה, משום שעל מגיש תביעה הגירושין לבית הדין הרבני, לעמוד בשלושה תנאים מצטברים: תביעת גירושין כנה, כריכה כדין וכנות הכריכה.
במידה ומגיש התביעה לא הוכיח את שלושת התנאים הנ"ל, תידחה תביעתו, והדיון בתיק יעבור לבית המשפט לענייני משפחה.
יצוין כי במקרה בו הוגשו במקביל תביעות באותם עניינים, גם לבית המשפט לענייני משפחה, ולבית דין הרבני, בדרך כלל, הערכאה שתדון בעניין הסמכות ראשונה, היא זו שתחליט בשאלת הסמכות, ועל הערכאה השנייה יהא לכבד החלטה זו, בשל עקרון הכיבוד הדדי בין הערכאות.
רק בהתקיים תנאים חריגים ("טעמים מיוחדים"), תחליט הערכאה השנייה בשאלת סמכותה לדון בעניינים שנתבעו בפניה, למרות שהערכאה הראשונה כבר הכריעה כי בסמכותה לדון בעניינים אלו.
ראוי לציין, כי בעבר ההנחה הרווחת הייתה, כי לבעל כדאי להגיש את תביעותיו הקשורות לגירושין, לבית הדין הרבני, ואילו לאישה כדאי להגיש את תביעותיה לבית המשפט לענייני משפחה. לטעמי הנחה זו הייתה שגויה, ולא תמיד תאמה את המציאות. דוגמאות:
לעיתים, עדיף לבעל לדון בחלוקת הרכוש, דווקא בבית המשפט לענייני משפחה, כי אם חלק מהרכוש רשום ע"ש האישה, ככלל, בית המשפט יחלק את הרכוש באופן שווה, בהתאם לחוק יחסי ממון או הלכת השיתוף, ואילו בית הדין הרבני, יחלק את הרכוש על פי הרישום הפורמלי.
אישה יכולה להגיש לבית הדין הרבני, תביעת מזונות אישה, ובמסגרתה עשוי בית הדין לפסוק לה צו למדור ספציפי שהוא סעד הניתן לאישה כחלק מזכותה למזונות, אשר ימנע את פירוק השיתוף בבית מגורי הצדדים, כל עוד הצו עומד בעינו.
כיום, וביתר שאת, התפיסה שלאישה עדיף להגיש תביעת מזונות קטינים, לבית המשפט לענייני משפחה, עלולה להיות מוטעית, ובלא מעט מקרים, עדיף לאישה להגיש את תביעתה לבית הדין הרבני.
זאת לנוכח "המהפכה" בפסיקת המזונות, שהתחוללה בעקבות הלכת בית המשפט העליון בבע"מ 919/15 (2017) ומיושמת בבתי המשפט לענייני משפחה. לפי הלכה זו, בילדים בגילאי 6–18 אין לחייב את האב באופן גורף במזונות, ויש להתחשב בזמני השהות של הילדים אצל כל אחד מההורים וביחס ההכנסות ביניהם. לגבי ילדים מתחת לגיל 6 ממשיך לחול ככלל הדין האישי, שלפיו חובת המזונות ההכרחיים מוטלת על האב; ולגבי ילדים מעל גיל 15, יישום ההלכה נבחן בהתאם לנסיבות כל מקרה.
על פי הלכה זו, כשהאחריות ההורית משותפת וההכנסות דומות, ייתכן שהאב לא יחויב להעביר לאם סכום מזונות קבוע, וכל הורה יישא בהוצאות הילדים בזמן השהות אצלו.
הואיל ובית הדין הרבני, במקרים מסוימים, מתעלם לחלוטין מהלכות אלו, המבוססות בעיקרן על עקרונות המשפט האזרחי, הרי שיש מקרים, בהם לאישה לא יהיה כדאי לפנות לבית המשפט לענייני משפחה, אלא לבית הדין הרבני, ששם הסיכויים שלה לקבל מזונות גבוהים יותר. ובפרט כיום, לאור התיקון בחוק, ניתן לכרוך מזונות קטינים בתביעת הגירושין בבית הדין הרבני – מה שלא ניתן היה לעשות קודם לכן.
לפיכך, אין המלצה גורפת לאישה או לבעל, באשר לערכאה המתאימה להגשת תביעות על ידם, וזו תלויה בנסיבות הספציפיות של כל זוג, כאשר מומלץ לקבל ייעוץ משפטי בנושא זה מעורכת דין מומחית לענייני משפחה.
לא זו אף זו. אם בעבר הצדדים ייחסו חשיבות לתופעת מרוץ סמכויות, כיום החובה שקיימת על הצדדים להגיש בקשה ליישוב סכסוך, בטרם הגשת התביעות על ידם, במסגרת החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה תשע"ה-2014, העצימה ביתר שאת, את התופעה הזו, שכן הצד שמגיש את הבקשה ליישוב סכסוך ראשון, זכאי לבחור את הערכאה בה יוגשו תובענותיו, במידה ולא יגיעו הצדדים להסכם, במהלך תקופת עיכוב ההליכים, הקבועה בחוק.
כלומר מי שמגיש ראשון את הבקשה ליישוב סכסוך, קובע למעשה, את הערכאה שתדון בענייני הצדדים, לאחר תום תקופת עיכוב ההליכים, במידה והצדדים לא הגיעו להסכם, כך שמרוץ סמכויות לא התבטל אלא רק נדחה.
כמו כן, לא רק שהחוק להסדר התדיינויות, לא פתר את תופעת מרוץ סמכויות, אלא הוא אף הנגיש את התופעה הנ"ל, שכן, למעשה קל יותר לצדדים לפתוח בהליכים, ע"י הגשת הבקשה ליישוב סכסוך, משום שהבקשה מוגשת באמצעות טופס פשוט, ואיננה כוללת טענות או עובדות בקשר לסכסוך, או ביחס לסמכות השיפוט של הערכאה המשפטית, ולעיתים הבקשה מוגשת אך ורק מטעמים טקטיים, כדי "לתפוס סמכות", לאחר שמסתיימת תקופת עיכוב ההליכים הקבועה בחוק.
למידע נוסף אודות בקשה ליישוב סכסוך >>
על מנת לעשות את התהליך נכון, ביעילות וברגישות מומלץ מאוד להיעזר בעורכת דין המתמחה בנושא גירושין ודיני משפחה.
עורכת דין משפחה איריס שוורץ מתמחה בניהול הליך הגירושין. ניסיונה רב השנים והרגישות המאפיינים אותה יגרמו לכך שההליך ייעשה בצורה יעילה ולטובת כל הצדדים.
