בעניינים הקשורים לנושא תביעת גירושין, כגון: משמורת והסדרי שהות, מזונות אישה, חלוקת רכוש בין בני זוג, וכו', קיימת סמכות מקבילה לבית הדין הרבני ולבית משפט לענייני משפחה. כלומר ניתן לפנות לאחת מערכאות אלו, על מנת שתדון בעניינים הקשורים לגירושין.
דירוג:
לאיריס היקרה והאהובה
תם ונשלם מסע גירושין ארוך ומפרך,
אך בסופו נדלק האור.
כל המילים שאכתוב כאן
הן רק קמצוץ ממה שאת.
איריס את הובלת מסע זה
במקצועיות רבה מאוד,
עם יושר, לב ענק ונשמה גדולה.
נתת מעצמך כשהיינו זקוקים לך,
בשעות מצוקה לפתרון מיידי בכל שעה.
ואת זה אנו לא נשכח לעולם.
המון תודה והערכה גדולה.
י.א.
למידע אודות גישור בגירושין >>
יצוין כי נוכח ההבדלים בין 2 הערכאות (ככלל, בית הדין הרבני פוסק על פי ההלכה היהודית, ובית המשפט לענייני משפחה פוסק על פי הדין האזרחי), כל אחד מבני הזוג מבקש לרכוש סמכות בערכאה שהוא חושב שהיא עדיפה לו מבחינה משפטית והראשון מבני הזוג אשר יביא את ענייניו בפני ערכאה מסוימת, יקנה את הסמכות לדון בענייניו באותה ערכאה – תופעה המכונה מירוץ סמכויות.
אם אחד מהצדדים מעוניין כי בית הדין הרבני ידון בעניינים הקשורים לתביעת הגירושין, עליו להגיש לבית הדין תביעת גירושין כרוכה, כלומר לכרוך את העניינים הללו בתביעת הגירושין, והתביעה נדרשת לעמוד בתנאים המצטברים, שנקבעו בפסיקה, כמפורט להלן:
התנהלות שיכולה להעיד על חוסר כנות וחוסר תום לב, היא אם אחד מבני הזוג בוחר לפצל את תביעותיו בין הערכאות, בהתאם לערכאה שתשרת את האינטרס שלו בצורה הטובה ביותר, וכורך לתביעתו בבית הדין הרבני עניין מסוים, אולם, בעניין אחר, מגיש תביעה לבית המשפט לענייני משפחה.
מעת שבוצעה "כריכה" של העניינים הקשורים לנושא תביעת גירושין, בית הדין הרבני הוא היחיד המוסמך לדון בעניינים אלו, בתנאי שלא הוגשה קודם לכן תביעה בנושאים אלו לבית המשפט לענייני משפחה, וזאת מטעמי עקרון הכיבוד הדדי בין הערכאות.
המשמעות היא שאם תביעת גירושין, אינה עומדת באחד התנאים המצטברים הנ"ל, הסמכות לדון בעניינים שנכרכו לתביעת הגירושין תעבור לבית המשפט לענייני משפחה, אף אם תביעת גירושין, הוגשה קודם לבית הדין הרבני.
עד לאחרונה, סעיף 9 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953, ולאור פסיקת בג"ץ (בג"ץ 5988/21), תביעת מזונות קטינים נדונה בבית המשפט לענייני משפחה, ובית הדין הרבני היה מוסמך לדון בה רק בהסכמת הצדדים.
ואולם, בחודש נובמבר 2025 תוקן החוק, במסגרת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון מס' 6) (הוראת שעה), ונקבע כי בית הדין הרבני מוסמך לדון בתביעת מזונות ילדי בני הזוג שנכרכה בתביעת הגירושין, וזאת אף ללא הסכמת הצד השני. משכך, כיום, בן הזוג המגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני רשאי לכרוך בה את מזונות הקטינים, ובית הדין מוסמך לפסוק בכל ההיבטים הכספיים של גידול הקטינים, לרבות מדור, חינוך והוצאות רפואיות, ובלבד שטרם הוגשה תביעת מזונות הקטינים לבית המשפט לענייני משפחה.
יצוין, כי התיקון נחקק כהוראת שעה לתקופה של שנתיים, וכי תלויה ועומדת בבג"ץ עתירה נגד תוקפו.
באשר לתביעת משמורת ילדים והסדרי זמני שהות, נקבע בפסיקה, כי היא "כרוכה מעצם טיבה וטבעה בתביעת הגירושין", ואין חובה לכרוך אותה בתביעת הגירושין, כך שמי מבני הזוג המעוניין כי נושא זה יידון ע"י בית המשפט לענייני משפחה, ולא ע"י בית הדין הרבני, חייב להקדים את הצד השני בהגשת התביעה לבית המשפט לענייני משפחה. כך הוא, כיום, גם באשר למזונות הקטינים – בן הזוג המעוניין כי מזונות הקטינים יידונו בבית המשפט לענייני משפחה, חייב להקדים ולהגיש את תביעתו לבית המשפט לענייני משפחה, בטרם יגיש הצד השני תביעת גירושין לבית הדין הרבני ויכרוך בה את מזונות הקטינים.
אישה רשאית להגיש לבית הדין הרבני, תביעת מזונות אישה עבורה, ובית הדין מוסמך לדון בתביעת המזונות, אף אם לא הוגשה תביעת גירושין על ידה.
אם בעבר היה צריך להגיש תביעה נפרדת, בגין כל עניין הקשור לגירושין (כשמי מבני הזוג מעוניין שבית משפט לענייני משפחה ידון בו), כיום, בהתאם לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), תשפ"א – 2020, הרי שעניינים הקשורים ביחס לתביעה רכושית, תביעה כספית, סעד הצהרתי, פירוק שיתוף בנכס, וסעד לפי "חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג – 1973", יואחדו במסגרת תביעה אחת, כנגד אותו נתבע, בשל אותה מסכת עובדתית.
יתר התובענות יוגשו על פי התקנות בתביעות נפרדות לפי עניינם, למשל תובענה למזונות ולמדור, תובענה בעניין קטינים, וכו'.
עוד יודגש כי טרם הגשת תביעת גירושין כרוכה בבית הדין הרבני, או הגשת תביעות הקשורות לגירושין, בבית משפט לענייני משפחה, חובה להגיש בקשה ליישוב סכסוך, בהתאם ל"חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ה-2014, ו"התקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ו-2016".
אם הליך יישוב הסכסוך לא צלח, יכול הצד שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך, להגיש תובענות מתאימות לערכאה השיפוטית שיבחר ואשר שלה סמכות לדון בעניין (בית הדין הרבני או בית משפט לענייני משפחה), אך זאת בכפוף לתנאים והמועדים הקבועים בחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (לרבות תקופת עיכוב ההליכים).
מומלץ להתייעץ עם עורכת דין מומחית לענייני משפחה, טרם ההחלטה בדבר בחירת הערכאה אליה מעוניינים להגיש תביעה בעניינים הקשורים בגירושין, האם לפנות לבית משפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני.
האם לפצל חלק מהתביעות לבית המשפט או לבית הדין הרבני, והכל בהתאם לנסיבות, שכן להחלטה זו השלכות משמעותיות, שיכולות להשפיע באופן דרמטי על תוצאות ההליך.
מתי מגישים, באיזו ערכאה, מהי תביעה כרוכה, אילו מסמכים מצרפים ואיך זה מתקדם בפועל.
עודכן לאחרונה: ספטמבר 2026
כאשר אין סיכוי ממשי להסכמה, או שהשיקולים האסטרטגיים מצדיקים פתיחת הליך משפטי. לעיתים נכון למצות תחילה מסלול של הסכם או גישור, כדי לחסוך זמן ועלויות.
שקלו לקרוא: הסכם גירושין · גישור בגירושין
גירושין ליהודים נדונים בבית הדין הרבני; סוגיות אזרחיות (משמורת, רכוש, מזונות) עשויות להידון גם בבית המשפט לענייני משפחה, בכפוף לכללי סמכות ותזמון. לעיתים עיתוי ההגשה משפיע על הערכאה שתדון בסוגיות (״מירוץ סמכויות״).
קראו עוד: מירוץ הסמכויות
תביעת גירושין שכוללת סוגיות נלוות כגון משמורת, זמני שהות, רכוש ומזונות — בכפוף לתנאים שנקבעו בפסיקה. נועדה לרכז את הדיון בערכאה אחת ולהפחית פיצול הליכים.
במקרים רבים יש לפתוח תחילה בקשה ליישוב סכסוך, לצורך בחינת חלופות להסכמה. אם אין הסכמות — ניתן להמשיך להגשת תביעות בערכאה המתאימה.
קראו עוד: בקשה ליישוב סכסוך
10–15 דק׳ ללא התחייבות: מיפוי הסוגיות וקבלת כיוון.
