בעניינים הקשורים לנושא תביעת גירושין, כגון: משמורת והסדרי שהות, מזונות אישה, חלוקת רכוש בין בני זוג, וכו', קיימת סמכות מקבילה לבית הדין הרבני ולבית משפט לענייני משפחה. כלומר ניתן לפנות לאחת מערכאות אלו, על מנת שתדון בעניינים הקשורים לגירושין.
דירוג:
לאיריס היקרה והאהובה
תם ונשלם מסע גירושין ארוך ומפרך,
אך בסופו נדלק האור.
כל המילים שאכתוב כאן
הן רק קמצוץ ממה שאת.
איריס את הובלת מסע זה
במקצועיות רבה מאוד,
עם יושר, לב ענק ונשמה גדולה.
נתת מעצמך כשהיינו זקוקים לך,
בשעות מצוקה לפתרון מיידי בכל שעה.
ואת זה אנו לא נשכח לעולם.
המון תודה והערכה גדולה.
י.א.
למידע אודות גישור בגירושין >>
יצויין כי נוכח ההבדלים בין 2 הערכאות (ככלל, בית הדין הרבני פוסק על פי ההלכה היהודית, ובית המשפט לענייני משפחה פוסק על פי הדין האזרחי), כל אחד מבני הזוג מבקש לרכוש סמכות בערכאה שהוא חושב שהיא עדיפה לו מבחינה משפטית והראשון מבני הזוג אשר יביא את ענייניו בפני ערכאה מסויימת, יקנה את הסמכות לדון בענייניו באותה ערכאה – תופעה המכונה מירוץ סמכויות.
במידה ואחד מהצדדים מעוניין כי בית הדין הרבני ידון בעניינים הקשורים לתביעת הגירושין, עליו להגיש לבית הדין תביעת גירושין כרוכה, כלומר לכרוך את העניינים הללו בתביעת הגירושין, והתביעה נדרשת לעמוד בתנאים המצטברים, שנקבעו בפסיקה, כמפורט להלן:
התנהלות שיכולה להעיד על חוסר כנות וחוסר תום לב, היא אם אחד מבני הזוג בוחר לפצל את תביעותיו בין הערכאות, בהתאם לערכאה שתשרת את האינטרס שלו בצורה הטובה ביותר, וכורך לתביעתו בבית הדין הרבני עניין מסויים, אולם, בעניין אחר, מגיש תביעה לבית המשפט לענייני משפחה.
מעת שבוצעה "כריכה" של העניינים הקשורים לנושא תביעת גירושין, בית הדין הרבני הוא היחיד המוסמך לדון בעניינים אלו, בתנאי שלא הוגשה קודם לכן תביעה בנושאים אלו לבית המשפט לענייני משפחה, וזאת מטעמי עקרון הכיבוד הדדי בין הערכאות .
המשמעות היא שאם תביעת גירושין, אינה עומדת באחד התנאים המצטברים הנ"ל, הסמכות לדון בעניינים שנכרכו לתביעת הגירושין תעבור לבית המשפט לענייני משפחה, אף אם תביעת גירושין, הוגשה קודם לבית הדין הרבני.
יצויין כי ע"פ סעיף 9 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג- 1953, תביעת מזונות קטינים תידון בבית המשפט לענייני משפחה, אולם בהסכמת הצדדים, ניתן יהיה לדון יהיה בה בבית הדין הרבני.
באשר לתביעת משמורת ילדים והסדרי זמני שהות, נקבע בפסיקה, כי היא "כרוכה מעצם טיבה וטבעה בתביעת הגירושין", ואין חובה לכרוך אותה בתביעת הגירושין, כך שמי מבני הזוג המעוניין כי נושא זה יידון ע"י בית המשפט לענייני משפחה, ולא ע"י בית הדין הרבני, חייב להקדים את הצד השני בהגשת התביעה לבית המשפט לענייני משפחה.
אישה רשאית להגיש לבית הדין הרבני, תביעת מזונות אישה עבורה, ובית הדין מוסמך לדון בתביעת המזונות, אף אם לא הוגשה תביעת גירושין על ידה.
אם בעבר היה צריך להגיש תביעה נפרדת, בגין כל עניין הקשור לגירושין (כשמי מבני הזוג מעוניין שבית משפט לענייני משפחה ידון בו), כיום, בהתאם לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), תשפ"א – 2020, הרי שעניינים הקשורים ביחס לתביעה רכושית, תביעה כספית, סעד הצהרתי, פירוק שיתוף בנכס, וסעד לפי "חוק יחסי ממון בין בני זוג , התשל"ג – 1973", יואחדו במסגרת תביעה אחת, כנגד אותו נתבע, בשל אותה מסכת עובדתית.
יתר התובענות יוגשו על פי התקנות בתביעות נפרדות לפי עניינם, למשל תובענה למזונות ולמדור, תובענה בעניין קטינים, וכו'.
עוד יודגש כי טרם הגשת תביעת גירושין כרוכה בבית הדין הרבני, או הגשת תביעות הקשורות לגירושין, בבית משפט לענייני משפחה, חובה להגיש בקשה ליישוב סכסוך, בהתאם ל"חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ה-"2014, ו"התקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ו-2016".
במידה והליך יישוב הסכסוך לא צלח, יכול הצד שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך, להגיש תובענות מתאימות לערכאה השיפוטית שיבחר ואשר שלה סמכות לדון בעניין (בית הדין הרבני או בית משפט לענייני משפחה), אך זאת בכפוף לתנאים והמועדים הקבועים בחוק להסדר התדיינויות במשפחה (לרבות תקופת עיכוב ההליכים).
מומלץ להתייעץ עם עורך דין מומחה לענייני משפחה, טרם ההחלטה בדבר בחירת הערכאה אליה מעוניינים להגיש תביעה בעניינים הקשורים בגירושין, או הגשת בקשה לגירושין בבית משפט, שכן להחלטה זו השלכות משמעותיות, שיכולות להשפיע באופן דרמטי על תוצאות ההליך.
איריס שוורץ עורכת דין משפחה ומגשרת
מגדלי התאומים 1, קומה 12
ז'בוטינסקי 33, רמת גן
משרד: 03-6122012
נייד: 054-4595020
מייל: iris@schwartzlaw.co.il
