מזונות ילדים

מזונות ילדים

סוגיית מזונות ילדים היא סוגייה מורכבת ביותר

משרדי נותן שירותים מקצועיים בכל הקשור להליכי הגירושין ובכללם גם מזונות ילדים.

25 שנים של מומחיות ומקצועיות עומדים לרשותך.

אם בעבר, הילדים היו לרוב במשמורת האם, עם הסדרי שהיה מצומצמים לאב, והאם היא זו שנשאה במרבית הוצאותיהם, ובהתאם, היה האב משלם לאם דמי מזונות מלאים, לאחרונה, כאמור, חלה התפתחות משמעותית בפסיקת מזונות לילדים והיא הותאמה למציאות המודרנית בה, עול פרנסת המשפחה מוטל גם על האם, כשיש לא מעט אמהות שמפתחות קריירות מצליחות, ומשקיעות שעות מרובות בעבודתן, ומאידך, לא מעט אבות המעוניינים לקחת חלק גדול בחיי ילדיהם וגידולם. מטרתו של החוק ליישב סכסוכים משפחתיים, בהסכמה ובדרכי שלום, באמצעות יחידת הסיוע ולצמצם את הצורך בהתדיינות משפטית בערכאות השונות .

והנה מקרה שהיה...

הגיעה אלי לפגישת ייעוץ, אישה נשואה, שיחסיה עם בעלה עלו על שרטון.

לדברי האישה, הצדדים נפרדו והבעל עזב את הבית. האישה סיפרה כי מנישואיהם נולדו 3 ילדים: האחד בגיל 5, השני בגיל 8, והשלישי בגיל 16.
הצדדים הצליחו להגיע להסכמות הנוגעות להסדרי השהייה, כך שהילדים שהו אצל האם 8 ימים, במהלך שבועיים, ואילו אצל האב, 6 ימים. לדברי האישה, משכורות הצדדים היו דומות, והיא ביקשה להגיש תביעת מזונות עבור הילדים כנגד בעלה, מאחר ולטענתה הוא לא העביר לה כספים, עבור צרכיהם.

חלק מהשאלות שעלו בפגישת הייעוץ, היו: איזו ערכאה שיפוטית תשרת בצורה המיטבית את האינטרסים שלה: בית המשפט או בית הדין הרבני? האם לשאלה זו יש בכלל רלוונטיות ? במי מהערכאות הללו יש סיכוי לקבל מזונות גבוהים יותר ? מהם סכומי המזונות המשוערים שעשויים להיפסק לילדים?

הבהרתי לאישה כי המדובר בשאלות מורכבות, המצריכות הבנה מעמיקה, בין היתר, בשינויים הדרמטיים שחלו בפסיקת מזונות הקטינים, יישומם, והשפעתם, זאת נוכח פסק הדין שניתן על ידי בית המשפט העליון בחודש יולי 2017 (בע"מ 919/15, בעניין פלוני נגד פלונית), אשר יצר מהפכה בסוגיית מזונות ילדים, כשעקרונות של שוויון מהותי, צדק, והוגנות, הינם מאבני הדרך של פסק הדין, כמפורט להלן בהמשך.
יחד עם זאת, למרות פסק הדין הנ"ל, בית הדין הרבני רואה את עצמו כפוף לדין העברי, ולא תמיד פוסק ברוח ההלכות היוצאות מפיו של בית המשפט העליון.

זאת ועוד, הן שופטי בית המשפט לענייני משפחה והן דייני בית הדין הרבני פוסקים מזונות, בהתאם לשיקול דעתם, על פי נסיבות המקרה הספציפי, כאשר אין מדובר בנוסחה מתמטית קבועה, בין אם הסוגייה הועברה להכרעתה של הערכאה השיפוטית הנבחרת, ובין אם היא נדונה בין הצדדים, בניסיון להגיע להסכם. בנסיבות אלו, רצוי להבין את הדינים ועקרונות היסוד המקובלים מזה שנים רבות, לצד השינויים שחלו, כמפורט להלן.

אולם, ראשית, הדגשתי בפני האישה, כי טרם הגשת תביעת מזונות, וביתר שאת, נוכח חוסר הוודאות המשפטית הקיימת, היא יכולה לנסות (ואף המלצתי לה) לנהל מו"מ עם בעלה (בסיוע עורכי דין לענייני משפחה ו/או או מגשר), במטרה להגיע להסכמות משותפות, במסגרת הסכם גירושין.
במידה וההורים יצליחו להגיע להסכם, הם חייבים לאשרו בבית המשפט לענייני משפחה (או בבית הדין הרבני), על מנת שיינתן לו תוקף של פסק דין מחייב. בית המשפט או בית הדין, בבואם לאשר את ההסכם, מחוייבים לבחון את טובת הילדים וצרכיהם.

במידה וההורים לא הצליחו להגיע להסכם כאמור, הרי שטרם הגשת תביעה, מי מההורים חייב להגיש בשם הילדים, "בקשה ליישוב סכסוך", ליחידת הסיוע הפועלת לצד בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, ולפעול בהתאם לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ה-2014 והתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ו – 2016. (ראו בהרחבה את שכתבתי לעניין "בקשה ליישוב סכסוך" והשינוי שחל בעקבותיה בניהול הליך גירושין).

במידה וההורים לא יצליחו להגיעו להסכמות, במסגרת תקופת עיכוב ההליכים הקבועה בחוק הנ"ל, רשאי ההורה שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך, להגיש בתוך 15 ימים, מתום תקופת עיכוב ההליכים, תביעת מזונות בשם ילדיו, לערכאה השיפוטית שיבחר (בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני).

מזונות ילדים

מזונות ילדים - הדינים ועקרונות היסוד:

יצויין, כי עקרונית סמכות הדיון בתביעה למזונות ילדים, נתונה לבית המשפט לענייני משפחה, אולם בהינתן הסכמת 2 ההורים לדון במזונות הילדים בבית הדין הרבני, בית הדין הרבני ירכוש סמכות לדון במזונותיהם, מכח סעיף 9 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג- 1953.

במידה שהורה מעוניין להגיש תביעת מזונות קטינים בבית הדין הרבני, עליו "לכרוך" תביעה זו לתביעת הגירושין, שתוגש לבית הדין הרבני שבתחום שיפוטו מצוי מקום המגורים המשותף של הצדדים או מקום מגוריהם האחרון, טרם הפירוד. יחד עם זאת, אף אם הורה הקדים והגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני, בה הוא "כרך" את מזונות הילדים, יוכל עדיין ההורה השני להגיש תביעה למזונות הילדים בבית המשפט לענייני משפחה. (על "כריכה", ניתן לקרוא בהרחבה את שכתבתי לגבי "עניינים הקשורים לתביעת הגירושין").

במידה שהתביעה מוגשת לבית המשפט לענייני משפחה, הרי שעל פי תקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), תשפ"א – 2020, התביעה תוגש לבית המשפט לענייני משפחה שבתחום שיפוטו מצוי מקום מגוריהם המשותף של ההורים, או מקום מגוריהם המשותף האחרון בישראל, זאת בכפוף לכך שאחד מההורים מתגורר באותו מקום מגורים. אם אף אחד מההורים לא מתגורר במקום המגורים המשותף האחרון בישראל, התובענה תוגש לבית המשפט שבמקום שיפוטו של מגורי התובע. יוער, כי בית המשפט רשאי להורות על העברת הדיון בתובענה לבית משפט במקום אחר, בנסיבות המצדיקות זאת, ומשיקולי טובת הקטין.

הדין החל במדינת ישראל על מזונות קטינים הוא הדין האישי, ובמקרה של הורה יהודי, הדין העברי.
כעולה מחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), תשי"ט-1959, במקרה של הורה שלא חל עליו דין אישי, או שהדין האישי שחל עליו אינו מחייב אותו במזונות ילדיו, יחול ההסדר כאמור בחוק זה, לפיו, חובת המזונות מוטלת על שני ההורים בשיעורים יחסיים להכנסותיהם הפנויות. זאת בשונה מהדין העברי המטיל על האב חובה מוגברת ואבסולוטית, בניגוד לחובה שחלה על האם.

הדין העברי מבדיל בין מספר קבוצות גיל, ובין 2 סוגי חיוב – חיוב מוחלט "מן הדין" וחיוב מ"דין צדקה":
ילדים עד גיל 6 ("קטני קטינים"):
חיוב האב בצרכיהם ההכרחיים הינו מוחלט, ואין משמעות ליכולת הכלכלית שלו. גם אם אין לאב כל הכנסה (אב עני, אב מחוסר עבודה, אב נכה, ואף אב המרצה עונש מאסר), הוא מחוייב בתשלום מזונות ילדיו.
צרכים הכרחיים – כלומר צרכי קיום בסיסיים לקיומו של הקטין, כמו: מזון, ביגוד, הנעלה, מדור (מגורים), הוצאות אחזקת מדור, וכיוצ"ב.

כיום סכום זה נע בבית משפט בין הסך של 1600 ש"ח ל- 2,250 ש"ח לילד ואילו בבית הדין, עומד סכום זה על סך של כ____ ש"ח. סכומים אלו אינם דורשים הוכחה, משום שהם בידיעתו השיפוטית של בית המשפט, ולא כוללים, מדור והוצאות מדור, וכן השתתפות בהוצאות רפואיות חריגות וחינוכיות בלתי צפויות.
הפסיקה ("הלכת ורד") קבעה, כי דמי המזונות לא יוכפלו במספר הילדים, ובדר"כ יופחתו, מאחר ויש הוצאות שהן חופפות בין הילדים, ואינן מצטברות.

בנוסף, מוטל על 2 ההורים חיוב מ"דין צדקה" – כלומר הוצאות שהן מעבר לצרכים ההכרחיים, ועד לרמת החיים, בה הורגלו הילדים, כגון: מתנות, בילויים, טיולים, חופשות בארץ ובחו"ל. גובה החיוב נבחן באופן שוויוני, בהתאם להשתכרותם של ההורים, יכולת השתכרותם, היחס בין הכנסותיהם הפנויות, בניכוי הסכום הנדרש לצורך מחייתם של ההורים.
מדור – התשלום עבור מדור ואחזקתו נחשב לחלק מהצרכים ההכרחיים בו נושא האב, והוא נקבע בנפרד מתשלום המזונות ומתווסף אליהם. האב מחוייב לספק לילדיו מגורים באותה רמת חיים שהיו רגילים לה טרם הקרע שנתגלע בין הצדדים. לרוב בודקים מהו שכר הדירה הריאלי עבור דירה דומה לזו שהמשפחה התגוררה לפני הקרע. יצויין כי השתתפות יחסית בתשלומי המשכנתא, יכולה להיחשב כמילוי חובת האב בגין תשלום המדור.

 

יצויין, כי עקרונית סמכות הדיון בתביעה למזונות ילדים, נתונה לבית המשפט לענייני משפחה, אולם בהינתן הסכמת 2 ההורים לדון במזונות הילדים בבית הדין הרבני, בית הדין הרבני ירכוש סמכות לדון במזונותיהם, מכח סעיף 9 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג- 1953.

במידה שהורה מעוניין להגיש תביעת מזונות קטינים בבית הדין הרבני, עליו "לכרוך" תביעה זו לתביעת הגירושין, שתוגש לבית הדין הרבני שבתחום שיפוטו מצוי מקום המגורים המשותף של הצדדים או מקום מגוריהם האחרון, טרם הפירוד. יחד עם זאת, אף אם הורה הקדים והגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני, בה הוא "כרך" את מזונות הילדים, יוכל עדיין ההורה השני להגיש תביעה למזונות הילדים בבית המשפט לענייני משפחה. (על "כריכה", ניתן לקרוא בהרחבה את שכתבתי לגבי "עניינים הקשורים לתביעת הגירושין").

במידה שהתביעה מוגשת לבית המשפט לענייני משפחה, הרי שעל פי תקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), תשפ"א – 2020, התביעה תוגש לבית המשפט לענייני משפחה שבתחום שיפוטו מצוי מקום מגוריהם המשותף של ההורים, או מקום מגוריהם המשותף האחרון בישראל, זאת בכפוף לכך שאחד מההורים מתגורר באותו מקום מגורים. אם אף אחד מההורים לא מתגורר במקום המגורים המשותף האחרון בישראל, התובענה תוגש לבית המשפט שבמקום שיפוטו של מגורי התובע. יוער, כי בית המשפט רשאי להורות על העברת הדיון בתובענה לבית משפט במקום אחר, בנסיבות המצדיקות זאת, ומשיקולי טובת הקטין.

הדין החל במדינת ישראל על מזונות קטינים הוא הדין האישי, ובמקרה של הורה יהודי, הדין העברי.
כעולה מחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), תשי"ט-1959, במקרה של הורה שלא חל עליו דין אישי, או שהדין האישי שחל עליו אינו מחייב אותו במזונות ילדיו, יחול ההסדר כאמור בחוק זה, לפיו, חובת המזונות מוטלת על שני ההורים בשיעורים יחסיים להכנסותיהם הפנויות. זאת בשונה מהדין העברי המטיל על האב חובה מוגברת ואבסולוטית, בניגוד לחובה שחלה על האם.

הדין העברי מבדיל בין מספר קבוצות גיל, ובין 2 סוגי חיוב – חיוב מוחלט "מן הדין" וחיוב מ"דין צדקה":
ילדים עד גיל 6 ("קטני קטינים"):
חיוב האב בצרכיהם ההכרחיים הינו מוחלט, ואין משמעות ליכולת הכלכלית שלו. גם אם אין לאב כל הכנסה (אב עני, אב מחוסר עבודה, אב נכה, ואף אב המרצה עונש מאסר), הוא מחוייב בתשלום מזונות ילדיו.
צרכים הכרחיים – כלומר צרכי קיום בסיסיים לקיומו של הקטין, כמו: מזון, ביגוד, הנעלה, מדור (מגורים), הוצאות אחזקת מדור, וכיוצ"ב.

כיום סכום זה נע בבית משפט בין הסך של 1600 ש"ח ל- 2,250 ש"ח לילד ואילו בבית הדין, עומד סכום זה על סך של כ____ ש"ח. סכומים אלו אינם דורשים הוכחה, משום שהם בידיעתו השיפוטית של בית המשפט, ולא כוללים, מדור והוצאות מדור, וכן השתתפות בהוצאות רפואיות חריגות וחינוכיות בלתי צפויות.
הפסיקה ("הלכת ורד") קבעה, כי דמי המזונות לא יוכפלו במספר הילדים, ובדר"כ יופחתו, מאחר ויש הוצאות שהן חופפות בין הילדים, ואינן מצטברות.

בנוסף, מוטל על 2 ההורים חיוב מ"דין צדקה" – כלומר הוצאות שהן מעבר לצרכים ההכרחיים, ועד לרמת החיים, בה הורגלו הילדים, כגון: מתנות, בילויים, טיולים, חופשות בארץ ובחו"ל. גובה החיוב נבחן באופן שוויוני, בהתאם להשתכרותם של ההורים, יכולת השתכרותם, היחס בין הכנסותיהם הפנויות, בניכוי הסכום הנדרש לצורך מחייתם של ההורים.
מדור – התשלום עבור מדור ואחזקתו נחשב לחלק מהצרכים ההכרחיים בו נושא האב, והוא נקבע בנפרד מתשלום המזונות ומתווסף אליהם. האב מחוייב לספק לילדיו מגורים באותה רמת חיים שהיו רגילים לה טרם הקרע שנתגלע בין הצדדים. לרוב בודקים מהו שכר הדירה הריאלי עבור דירה דומה לזו שהמשפחה התגוררה לפני הקרע. יצויין כי השתתפות יחסית בתשלומי המשכנתא, יכולה להיחשב כמילוי חובת האב בגין תשלום המדור.

מזונות ילדים

ההתפתחות בפסיקת מזונות ילדים:

אם בעבר, הילדים היו לרוב במשמורת האם, עם הסדרי שהייה מצומצמים לאב, והאם היא זו שנשאה במרבית הוצאותיהם, ובהתאם, היה האב משלם לאם דמי מזונות מלאים, לאחרונה, כאמור, חלה התפתחות משמעותית בפסיקת מזונות לילדים והיא הותאמה למציאות המודרנית בה, עול פרנסת המשפחה מוטל גם על האם, כשיש לא מעט אמהות שמפתחות קריירות מצליחות, ומשקיעות שעות מרובות בעבודתן, ומאידך, לא מעט אבות המעוניינים לקחת חלק גדול בחיי ילדיהם וגידולם.

בחודש יולי 2017, התרחשה מהפכה בפסיקת מזונות ילדים, בפסק דינו, המצויין לעיל, של בית המשפט העליון (בע"מ 919/15 פלוני נגד פלונית), אשר קבע כי פסיקת המזונות בהתאם לדין העברי, המחייב את האב לבדו לשאת בתשלום מזונות הכרחיים של ילדיו מגיל 6 עד גיל 15, מפלה לרעה את האב, על רקע מינו, זאת בניגוד לערכי החברה הישראלית בכלל, וערך השוויון בפרט. 

מדובר במהפכה שהביאה עימה רוחות של שוויון, צדק, והוגנות, כשחלקו של כל הורה בנטל המזונות של ילדים מעל גיל 6, נקבע על פי היקף זמני השהות, ורמת ההכנסה, ללא קשר למגדר, מתוך רצון למנוע בית אחד עני ואחד עשיר (משום שבמקרים בהם הסדרי השהייה דומים, האב למעשה, נושא פעמיים בנטל כלכלת ילדיו: פעם אחת כשמעביר לאם את מלוא ההוצאות, ופעם שנייה כשמשלם על ההוצאות ישירות, כשילדיו שוהים במחיצתו ובביתו, זאת מתוך הסתכלות רחבה על טובת הילדים.

בהתאם להלכה, במקרה שבו הילדים הם מעל גיל 6 ומצויים במשמורת משותפת ושכר ההורים דומה, הרי שההוצאות "תלויות השהות" (כגון: מזון, מדור ואחזקתו, הסעות, וכו'), יתקזזו בין ההורים, (כלומר כל הורה ישלם את הוצאותיו, בגין שהות הילדים עימו).
בנוסף, נקבע באשר להוצאות אחרות, שאינן תלויות שהות (כגון: ביגוד, מספרה, ספרי לימוד, וכו'), כמו גם באשר להוצאות משתנות , חד פעמיות ולא צפויות (כגון: הוצאות רפואיות והוצאות חינוך), כי אלו יחולקו בין שני ההורים באופן שוויוני, בהתאם ליחס משכורותיהם בלבד.

כמו כן, נקבעו בפסק הדין, מנגנונים לתשלומים של ההוצאות שאינן תלויות שהות, ועבור הוצאות משתנות ולא צפויות, כמפורט להלן:
הורה מרכז – שירכז את ביצוע תשלום ההוצאות הנ"ל, וההורה השני יעביר אליו את חלקו היחסי בהוצאות, בכפוף לקבלות (קביעת ההורה המרכז אינה תלוית מגדר, אלא קשורה לאופן התנהלות המשפחה, עד מועד הקרע), או חשבון בנק משותף – אליו יפקידו הצדדים את חלקם היחסי בהוצאות הנוספות. חשבון זה ינוהל בהתאם לתנאים שיוגדרו על ידי בית המשפט (כגון: הגבלה על משיכת כספים באופן חד צדדי, מעבר לסכום שייקבע). זהו פתרון מורכב שיכול להתאים להורים שיש ביניהם שיתוף פעולה ואמון גבוה.

יצויין כי מרבית בתי המשפט לענייני משפחה פוסקים ברוח הלכת בע"מ 919/15 הנ"ל, כשחלוקת צרכי הילדים ל"צרכים הכרחיים", הוצאות "מדין צדקה" והוצאות חריגות, כבר אינה רלוונטית עבור ילדים מעל גיל 6 .
עוד יצויין כי השיקולים בהם מתחשבים בתי המשפט בפסיקת מזונות, עבור ילדים מעל גיל 6 הם: צרכי הילדים, השתכרות 2 ההורים בפועל, פוטנציאל השתכרותם, מקורות הכנסה נוספים (כגון: נכסים, חסכונות), היחס בין הכנסות 2 ההורים, והיחס בין זמני השהות אצל 2 ההורים.
יודגש כי עד גיל 6 פוסקים בתי המשפט לענייני משפחה, בהתאם להלכות הדין האישי, תוך הבחנה בין צרכים הכרחיים וצרכים "מדין צדקה", כמפורט לעיל.

ואילו באשר לבתי הדין הרבניים, יש מי מהם, כאמור, שאינם רואים את עצמם מחוייבים לפסוק על פי פסק הדין הנ"ל, וממשיכים לפסוק בהתאם לדין העברי בלבד (כך שאין כמעט התייחסות לשכר האם, ואין אבחנה בין ילדים מתחת לגיל 6 ומעל גיל 6), אולם מנגד יש מי מהם שמכבדים את פסק הדין הנ"ל, ופוסקים בהתאם לרוחו.

יצויין כי תביעת מזונות היא תביעה כספית, הנדרשת להוכיחה, ואליה יש לצרף, "טופס הרצאת פרטים", וכן מסמכים המעידים על היכולת הכלכלית של האם, ושל האב, כגון: 12 תלושי שכר, מקורות הכנסה נוספים, רכוש, רכבים, תדפיסי חשבונות בנק, תדפיסי כרטיסי אשראי, אסמכתאות המעידות על הוצאות המדור (חוזה שכירות או הסכם משכנתא), קבלות בגין צרכי הילדים, וכיוצ"ב.
יובהר, כי עד לפסיקת בית המשפט בתביעה, ובמטרה, לשמור על המצב הקיים, ניתן להגיש בקשה למזונות זמנים, במקביל להגשת תביעה למזונות.

מזונות ילדים - האם פסק הדין סופי?

יודגש כי פסק הדין במזונות אינו סופי: במידה וההסכם לא התחשב בטובת הילדים (למשל: ויתור האם על מזונות הילדים, בתמורה לקבלת זכויות רכושיות, שאינן מגיעות לה ע"פ הדין), או אם בית המשפט/בית הדין, אישר את ההסכם פורמלית בלבד, ללא קיום דיון אמיתי בעניין מזונות הילדים, לא תיחסם דרכם של הילדים מלהגיש תביעת מזונות עצמאית (על ידי מי מהוריהם), אף בניגוד לקבוע בהסכם, ללא צורך בהוכחת שינוי מהותי, כמפורט להלן.

לעומת זאת, אם ההסכם התחשב בטובת הילדים, ועניין המזונות נידון לגופו ע"י בית המשפט או בית הדין, במעמד אישור ההסכם, יוכל מי מההורים להגיש תביעת מזונות, אך ורק אם יוכל להוכיח שחל שינוי נסיבות מהותי, שלא ניתן היה לצפותו מראש, בעת פסיקת המזונות: 

כך למשל, האב יוכל להגיש תביעה להפחתת מזונות, במקרים בהם חלה הרעה משמעותית וקבועה במצבו הכלכלי, בנסיבות בהן הקים משפחה חדשה ונולדו לו ילדים נוספים, ולפיכך נגרמה לו ירידה חדה בהכנסתו הפנויה, או בשל מחלה, או תאונה, וכיוצ"ב.
ואילו האם תוכל להגיש תביעה להגדלת מזונות, בשל שינוי לרעה במצבה הכלכלי, או בשל מחלה, או תאונה, או בשל שינוי משמעותי בצרכי הילדים, (למשל, כשמתגלים צרכים מיוחדים לילד), כשהאב לא עומד בהסדרי השהייה עם הילדים, בניגוד לפסק הדין, וכיוצ"ב.

יובהר, כי אם ניתן פסק דין או גובש הסכם, שניתן לו תוקף פסק דין, טרם הלכת בע"מ 919/15, עצם הלכה זו אינה מהווה שינוי נסיבות כשלעצמה, המצדיק הפחתת מזונות. עם זאת די להצביע על שינוי נסיבות אחר, המצדיק את הפחתת המזונות, כדי שבית המשפט יפסוק בהתאם להלכת בע"מ 919/15 .
כאמור, סוגיית המזונות היא סוגייה מורכבת ביותר, וכיום לנוכח השינויים שחלו, כמפורט לעיל, קיימת חשיבות גדולה יותר מבעבר, לקבלת ייעוץ משפטי מעו"ד מומחה לענייני משפחה, בסוגייה זו.

נושאים קשורים